החיים היום מסובכים עד כאב. לכל בעיה יש שבעה-עשר פתרונות אפשריים. אם פעם היה מספיק לשיר לבחורה סרנדה מתחת לחלון בכדי לזכות בליבה - היום צריך לעשות מסיבות, להזמין למסעדות ולמועדונים ובאופן כללי - לשבור את הראש איך לגרום לה לבחור בך ולא בהוא לידך. זה נכון גם לגבי רכישה של רכב, או בגדים או כמעט כל דבר אחר.
אפילו המלחמות הפכו לדבר מסובך. פעם הגיעו שני צבאות אל שדה הקרב, רצו אחד אל השני ואחרי שעות של שקשוקי חרבות אחד הצדדים הוכרז כמנצח. היום יש כל מיני דברים כמו "נצחון תודעתי", "השלכות מדיניות" ושאר ממבו ג'מבו. למזלנו, Dead Rising 2 אמור לקחת אותנו מהסיבוכיות הזו ולנטוע אותנו בחזרה אל העבר החמים, שם הכל היה פשוט יותר.
טוב, לא ממש. אנחנו לא חוזרים אחורה בזמן, אבל חוזרים אחורה אל העקרון הפשוט: איפה שיש יצורים רעים, יש איש עם מלא כלי נשק שהורג יצורים רעים! אין דיפלומטיה, אין מדינאים. הכל כל כך פשוט.
אין סוף לזומבים
עלילת המשחק מתרחשת כמה שנים אחרי שסיימנו את Dead Rising הראשון והצלחנו, לכאורה, להתגבר על הוירוס שגרם להתפרצות הזומבים ב-Willamette, קולורדו. אבל, לצער המין האנושי ולשמחת הגיימרים, הוירוס שגרם להתפרצות לא נעלם אלא המשיך והפך את ארצות הברית כולה לקן זומבים שוצף. אז כל ארצות הברית זו בעיה של מישהו אחר. הבעיה שלנו היא בעיר מדברית במדינת נוואדה - Fortune City, המלאה בתי קזינו, זומבים וצ'אק גרין - אופנוען שעוד לא יודע זאת, אבל הוא הולך לחסל כמויות מפחידות של זומבים.
צריך להיות כנים: כמו במשחק הראשון, גם כאן העלילה היא דבר משני. נכון, היא תחבר לנו את המשימות והעובדה שהבת של צ'אק היא אחת הניצולות גורמת לו לצאת לעוד כמה משימות, אבל השורה התחתונה היא אותה שורה תחתונה - הכיף הגדול במשחק הוא חיסול עדרי זומבים עם כל מה שתמצאו בבית הקזינו הקרוב למקום מגוריכם.
המפתחים מדברים על תוספת עצומה של כלי הרג, כשלרובים הבנאליים יצטרפו גלגלי רולטה, מכונות הימורים (בתנאי שתוכלו להרים אותן באוויר...) ואפילו ראש מפוחלץ של אייל, באמצעותו תוכלו להלום בכל הזומבים שמולכם. לא מספיק? תוסיפו גיטרה חשמלית, צינורות מתכת, כסאות, ועוד פריטים שכאלה, עד שנגיע לאופנוע עם מסורים בצדדים, שיעשה מטעמים מכל מי שנעבור לידו. בקיצור, הרבה הרבה יותר דרכים להפוך מתים-חיים למתים-מתים.
אז פה עולה השאלה: אם העקרון הוא אותו עקרון והזומבים הם אותם זומבים, איפה ניצבים החידושים המשמעותיים? אוהו, טוב ששאלתם!
חיסול זומבים זה לא דבר קונבצניונאלי
הדבר הראשון עליו נשים את האצבע הוא המנוע הגרפי. אם במשחק הראשון התקבלו תלונות רבות על האטות קטלניות בקצב הפריימים, כאן המשחק יזרום טוב הרבה יותר למרות עומס הפרטים. המפתחים מדברים על כך שעל המסך יוכלו להופיע עד ששת אלפים (!!!) זומבים בעת ובעונה אחת והמשחק יזרום בקלות.
אהה, אבל במשחק הקודם ההאטות היו גם כתוצאה מהאפקטים של הנשקים! אז מסתבר שגם לזה ניתן מענה במשחק החדש. החיסול של הזומבי יעבור בקלות והסכין שתבתר אותו לשניים תעשה זאת בקלות משל היה חמאה רכה, כשמדובר על רמת פירוט שתאפשר לנו לצפות בזומבי בזמן שאנו חותכים אותו מהראש ועד לקורקבן.
טוב, אז שיפורים גרפיים הם דבר מתבקש, במיוחד לנוכח העובדה שעברו שלוש שנים מאז שיצא המשחק הראשון, אבל העובדה שהפעם המשחק לא יצא רק ל-360 אלא יגיע גם למחשב האישי - או! אלה כבר חדשות משמחות לכל מי שחייב לאחוז בעכבר לפני שהוא מפרק אלפי זומבים לגורמים.
הרבה זומבים דורשים הרבה שחקנים
ואם חגגנו את ריבוי הפלטפורמות, מה נגיד ומה נאמר על כך שהמפתחים כיבוד אותנו באפשרות לשחק ב-Dead Rising 2 ב... מצב ריבוי משתתפים! מדובר על מצב שיאפשר לארבעה שחקנים לשחק אחד נגד השני במסגרת תוכנית ריאליטי בשם "Terror in Reality" (שתופיע גם במסגרת העלילה לשחקן יחיד). מצב זה יהיה מורכב, בעצם, מארבעה סוגי משחקים שונים כשלכולם מכנה משותף אחד - המטרה של השחקנים היא לא לחסל אחד את השני, אלא לחסל כמה שיותר זומבים.
קחו, לדוגמא, את מצב "כאב ראש". במצב משחק זה כל שחקן מקבל כובעים בצבע יחודי לו והוא צריך לפזר אותם על כמה שיותר זומבים המשוטטים בזירה. העניין הוא שהשחקן צריך לא רק לפזר את הכובעים, אלא שיש באפשרותו להסיר מהזומבים את הכובעים שהניחו היריבים. בסופו של עניין, לחיצה על כפתור ההפעלה, תכניס את הסכינים המוסתרות בתוך הכובעים לפעולה וראשיהם של אלפי זומבים יתפצפצו לגורמים. זה שהצליח להניח הכי הרבה כובעים - הוא הזוכה.
העובדה שלא מדובר בחיסול הדדי מעניקה למצב ריבוי המשתתפים מימד טקטי, שאמור להפוך אותו למהנה הרבה יותר מעוד "קרב עד המוות" נטול ייחוד. זה נכון גם לגבי מצבי המשחק האחרים, בין אם נדהר אחרי זומבים עם האופנוע עמוס המסורים שלנו, או סתם נהדוף אותם באמצעות ראש של אייל אל תוך זירה מרכזית בדרך למוות מדמם.
אפשר להכתיר את Dead Rising 2 בכל מיני כתרים, אבל בשורה התחתונה מדובר במשחק פשוט: קחו אדם, ציידו אותו בכל הבא ליד ושילחו אותו לחסל כמויות בלתי נתפסות של זומבים, בין אם במסור ובין אם בכסא גלגלים שאליו מודבקים נשקים אוטומטיים. אם הקמפיין לשחקן יחיד במשחק הראשון ארך משהו כמו 15 שעות, העובדה שהמשחק הזה כולל בתוכו גם מצב ריבוי משתתפים רק אומרת שאנחנו לא רק הולכים לחסל זומבים - אנחנו הולכים לעשות את זה במשך ימים שלמים - החל מסוף אוגוסט השנה, אז המשחק אמור לצאת לשוק האמריקאי, כאשר השוק האירופאי יהנה ממנו כמה ימים לאחר מכן.
http://www.youtube.com/watch?v=JpPLCJTjhSc&feature=player_embedded
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה