יום ראשון, 9 במאי 2010

ביקורת:Just Cause 2

זו ציפור? זה מטוס? לא, זה ריקו רודריגז, מזנק ממטוס סילון עם רובים טעונים ומלאי בלתי מגובל של מצנחים!

ריקו רודריגז חוזר, בצניחה מגובה של מספר קילומטרים, למרכז מדינת פאנאו הממוקמת על מספר איים טרופיים מרהיבים ביופיים. מטרת המשחק, להדיח את הדיקטטור המרושע השולט במדינה, היא רק תירוץ להתרוצץ בין הכפרים, לחסל אינספור אויבים ולקפוץ מכל צוק בנמצא בעזרת מלאי בלתי מוגבל של מצנחים. Just Cause 2 הוא משחק פעולה במלוא מובן המילה. היקף האפשרויות לייצר הרס, הפיצוצים המוגזמים והקרבות בים, באוויר וביבשה, נועדו ליצור חוויה מלאת אנדרנלין.

האם זה מספיק על מנת לרגש אתכם לאורך המשחק כולו? תוך שעות בודדות מתחילת ההרפתקה תספיקו לבצע מספר משימות נועזות, להשתלט על מסוק או שניים באוויר ולכבוש חופן בסיסיים צבאיים. בשלב כלשהו, בין קפיצה ממטוס סילון לבין התמקמות בעמדת צליפה, יתחילו הרהורי הכפירה - האם המפתחים הציבו סף ריגוש קצת יותר מדי גבוה?

ברגע שנוחתים לתוך משחק עולם פתוח, שנותן לשחקן להסתובב בארגז חול וירטואלי, צצות מיד שתי שאלות עיקריות: השאלה הראשונה היא מה מציע העולם ומה יש לעשות בו - כמה חול יש בארגז? השאלה השניה היא כמה המשחק מנצל את הכלים העומדים לרשותו והאם נהנה במהלך הביקור - עד כמה הוא מנצל את החול בארגז?

התשובה לשאלה הראשונה היא "וואו!", או "וואווווווו..." אם אתם נמצאים בצניחה במהירות לכיוון הקרקע באמצע סופת ברקים, אחרי קפיצה ברגע האחרון ממסוק לפני שהוא ספג טיל גורלי והתפוצץ לרסיסים קטנטנים מעל ראשכם.

Just Cause 2 מספק את הסחורה לחובבי עולמות המשחק הפתוחים. ראשית כל, הוא יפהפה. הנופים עוצרי נשימה בכל שעות היממה ובמזגי האוויר השונים, במהלך הקרבות יש תמיד משהו גדול לפוצץ, וברחבי האי ניתן למצוא מבחר איזורים שונים, שכל אחד מעוצב בצורה מרשימה. חשוב מכך, מדובר בעולם עצום, עם המון מקומות לבקר ומגוון דברים לעשות. בתחילת הדרך אפשר להעביר שעות בטיולים פשוטים וצפייה בנופים. רואים מרחוק את ההרים המושלגים? נסו לטפס לשם עם וו אחיזה. מתחשק לכם לבלות במועדון מרחף על גבי צפלין? מצאו מסוק וקפצו לביקור.

אם אתם אוהבים את החוויה ופחות את האתגר, אל תהססו להצטרף להרפתקאותיו של רודריגז. Just Cause 2 הוא המילה האחרונה בתחום העולמות הוירטואליים. מדובר בארגז חול ענק, מלא בחול המשובח ביותר. מצד שני, אם אתם גם מחפשים אתגר ומטרה, לא בטוח שצנחתם למקום הנכון.

כמו שבאתי הלכתי

ברפובליקת הבננות של פאנאו הכל אפשרי, אבל לא כל כך הגיוני. במטרה להושיע את האזרחים מהדיקטטורה, תתבקשו להשמיד מבנים של הממשל ובהם גורמים צבאיים "עוינים" כמו מגדלי מים ואנטנות תקשורת, שוודאי מהווים כלי מרכזי בדיכוי האוכלוסיה. שלושה פלגים נאבקים מול השלטון, אך אין להם שום דבר מעניין להגיד - וגם אם כן, הדיבוב כל כך נוראי שלא שווה להקשיב. ובכלל, העלילה נראית כמו אוסף של מסטיקים לעוסים, שקובצו יחס על מנת להעניק תירוץ הולם לכל האקשן, בלי שום הפתעות מיוחדות.

בחזרה לשאלה השניה - עד כמה המשחק מנצל את החול בארגז - התשובה אינה חיובית. יש הרבה כלים, אך הם אינם באים לידי מיצוי במשימות. הדברים שאתם מתבקשים לעשות חוזרים על עצמם ויש גבול לכמות הבסיסים הזהים עליהם ניתן להשתלט בזה אחר זה. בשלב מסוים הקרבות מפסיקים לרגש. נכון, יש רגעים קטנים של קסם, שמצליחים לשלב בין הומור בריא לבין קטעי פעולה מטורפים, אבל זה קורה לעיתים רחוקות מדי. כאשר קרבות, פיצוצים, נסיעות וקפיצות הם השגרה, מתחילים לחפש איזשהו ערך מוסף, שרוב הזמן חסר.

פיצוצים רודפים אחריך

זה ברור שיצירת עולם כל כך גדול ומפורט זו משימה לא פשוטה, אך היה ראוי להגיע לרמת ליטוש גבוהה יותר לפני שחרור המשחק לחנויות. במהלך הדרך תתקלו בכל מיני בעיות קטנות ומציקות, בראשן מערכת הקרבות השבורה, שלעיתים לא קולטת שאתם יורים על אויבים ומדי פעם גורמת להם להגיב לפעולות שלכם בטמטום מוחלט. מבחר תקלות טכניות פוגמות בהשתקעות בעולם המשחק, אך למרבה המזל שום דבר לא מספיק משמעותי כדי להרוס את החוויה.

לצד הבעיות, המשחק כולל גם מספר רעיונות גאוניים, בראשם וו האחיזה, שמאפשר להתחבר לכל עצם במשחק ולהשתגר אליו במהירות. ניתן להשתלט על רכבים תוך כדי תנועה, לזנק על מגדלי שמירה, להעיף אויבים באוויר ולקפוץ על מסוקים, מבלי להזיע כלל. גם מבחר הרכבים מרשים, אך אם תעדיפו לחסוך את הנסיעה, ניתן לחייג לנציג השוק השחור באי ולקחת איתו טרמפ במסוק הישר ליעד. תמיד יש דרך קלה להגיע להיכן שאתם רוצים.

מדובר במשחק מושלם לחובבי עולמות פתוחים, שלא זקוקים לעלילה עם מטרה מוגדרת. למעשה, מדינת פאנאו יכולה להתגאות באחד העולמות הוירטואליים הכי מרשימים שנוצרו אי פעם. אילו המפתחים היו כותבים עלילה מעט יותר פיקנטית, מרכזים את המשימות על מנת להמנע ממריחת הזמן בפיצוץ מבנים ומלטשים קצת יותר את הקצוות, היה ניתן להכניס את Just Cause 2 להיכל התהילה של משחקי הפעולה. יש לקוות שהמפתחים ימשיכו במגמת השיפור ושמלאי המצנחים של ריקו יספיק לו גם למשחק שלישי בסדרה.

בעד

מצנחים בלתי מוגבלים!

קרבות בים, באוויר וביבשה!

המון דברים מתפוצצים!

נגד

נהיה משעמם הרבה לפני הסוף

מערכת הקרבות נוטה לחוסר דיוק

אז מה בדיוק המטרה של המשחק?







ארגז החול






אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה